Vayedaber

Yevamoth

Daf 7a

משנה: בְּאֵי זֶה צַד פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן. הָֽיְתָה בִתּוֹ אוֹ אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֵילּוּ נְשׂוּאָה לְאָחִיו וְלוֹ אִשָּׁה אֲחֶרֶת וָמֵת כְּשֵׁם שֶׁבִּתּוֹ פְּטוּרָה כָּךְ צָרָתָהּ פְּטוּרָה. הָֽלְכָה צָרַת בִּתּוֹ וְנִשֵּׂאת לְאָחִיו הַשֵּׁנִי וְלוֹ אִשָּׁה אֶחֶרֶת וָמֵת כְּשֵׁם שֶׁצָּרַת בִּתּוֹ פְּטוּרָה כָּךְ צָרַת צָרָתָהּ פְּטוּרָה אֲפִילוּ הֵן מֵאָה.

Traduction

Voici comment ces diverses classes de femmes dispensent leurs adjointes (du lévirat ou du déchaussement): si la fille de quelqu'un, ou une femme quelconque à l'un des autres degrés d'interdiction (par rapport au survivant) a épousé le frère (son oncle) qui avait encore une autre femme, puis est mort sans laisser d'enfant, chacune de ces deux veuves (51)Littéralement: aussi bien que sa fille échappe (forcément) au Lévirat, elle en dispense du même coup son adjointe (l'autre veuve). est dispensée des cérémonies en question. Si donc la veuve adjointe à la fille épouse un autre frère (que toutes deux ont le droit d'épouser) de l'époux décédé qui a déjà une autre femme, lorsque celui-ci meurt, les femmes adjointes (même très éloignées) seront dispensées du lévirat par suite de l'état d'empêchement de l'adjointe (à celle qui est la fille du premier frère). Cette règle est à observer, y eût-il cent frères (52)La dispense par suite du degré de relation illicite est réversible sur les adjointes à l'infini, lors même qu'entre ces femmes et le survivant il n'y a plus de relation d'interdit.- (53)Les éditions ont ici par inadvertance, une phrase de Guemara, qui est en tête du suivant..

Pnei Moshe non traduit

מתני'. כשם שבתו פטורה. דאין שם אח אלא הוא כך צרתה פטורה כדילפינן לעיל מלצרור:

לאחיו השני. דהיכא דיש אחר שתיהן מותרות לו ומייבם לאיזו שירצה ויבם צרת בת אחיו והיה לו אשה אחרת ומת:

כשם שצרת בתו פטורה. דאסורה עליו משעת נפילה ראשונה כך צרת צרתה וכן לעולם אם יש לו אחין הרבה כדדריש לעיל דלצרור משמע צרות הרבה וכללא דהאי מתני' דנקטינן יבמה שנאסרה שעה אחת על יבמה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לעולם:

משנה: בְּאֵי זֶה צַד אִם מֵתוּ הֵן צְרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. הָֽיְתָה בִתּוֹ אוֹ אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֵילּוּ נְשׂוּאָה לְאָחִיו וְלוֹ אִשָּׁה אֲחֶרֶת מֵתָה בִתּוֹ אוֹ נִתְגָּֽרְשָׁה וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו צָרָתָהּ מוּתֶּרֶת. וְכָל הַיְּכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵיאֵינָה וּמֵתָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

Traduction

La règle susénoncée (1,2) que '' si une femme (de l'une des 15 classes) meurt avant son mari, les adjointes sont admises à bénéficier du lévirat '', est applicable comme suit: si la fille de quelqu'un, ou sa parente à un degré quelconque de relation illicite, a épousé le frère de cet homme, lequel frère a une autre femme, et ladite fille meurt avant son mari, ou si elle a été répudiée par lui, puis son mari, frère de son père meurt, en ce cas il est permis à l'adjointe (l'autre femme (54)Puisque celle-ci, au moment du décès du mari, lorsque la loi du Lévirat devenait applicable, n'avait plus pour adjointe la fille en question. maintenant veuve) d'épouser le frère survivant. A la mort du frère d'un homme dont il a épousé la fille, si cette fille encore mineure n'a pas refusé l'union malgré la faculté qu'elle en avait, l'adjointe ne devient libre (au décès de cet homme) qu'en opérant le déchaussement (55)Pour qu'elle soit tout-à-fait libre, elle procédera au déchaussement; mais la relation d'adjonction entre les 2 femmes est incomplète; parce que le mariage de la mineure est seulement valable par mesure rabbinique. du beau-frère, sans pouvoir l'épouser.

Pnei Moshe non traduit

מתני'. צרתה מותרת. שהרי בשעת זיקת יבום אינה צרתה:

וכל היכולה למאן. כגון שהערוה קטנה ולא מיאנ' בבעל ומת צרתה חולצת שאין קידושי' קידושי תורה לפטור צרתה אבל אינה מתייבמת דכיון דרבנן תקינו לה קידושין הרי היא כאשת אחיו וצרתה אסורה:

משנה: שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵילּוּ מִפְּנֵי שֶׁנְּשׂוּאוֹת לָאֲחֵרִים צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. אִמּוֹ וְאֵשֶׁת אָבִיו וָאֲחוֹת אָבִיו אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו וְאֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו.

Traduction

Les degrés de parenté sont d'une relation illicite encore plus grave que ceux énumérés précédemment, en ce que les femmes peuvent seulement épouser d'autres (non le frère du côté paternel), et les adjointes peuvent bénéficier du lévirat (56)Au décès du mari qui était d'une autre famille, ou au décès du frère du côté paternel, qui aurait contracté un tel mariage en dépit de la loi. En ces cas d'interdit, le mariage a été pour ainsi dire nul, et il n'entraîne pas de conséquences prohibitives.. Ce sont: 1. la mère, 2. la femme du père (ou belle-mère), 3. la sœur du père, 4. la sœur du côté paternel, 5. la femme du frère du père, 6. la femme du frère du côté paternel (qui a laissé des enfants).

Pnei Moshe non traduit

מתני'. חמורות. מפרש בגמ' מהו חומר שלהן:

לאחרים. ולא לאחיו מאביו שלא' בעבירה כדאמר בגמ':

צרותיהן מותרות. שאין צרת ערוה אסור' אלא בנופלת לפניו ליבום מאחיו:

אמו. שהרי היא לאחיו אשת האב ואפילו היא אנוסת אביו כדאמרינן לעיל דהאי מתני' ר' יודה היא:

ואשת אחיו מאביו. בגמ' מפרש:

הלכה: כֵּיצַד פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן. הָֽיְתָה בִתּוֹ אוֹ אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֵילּוּ כול'. הִיא מַתְנִיתָא כָּל הַיְּכוֹלוֹת לְמָאֵן וְלֹא מֵיאֵינָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

היא מתני' כו' ל''ג ואשגרת לישנא דלקמן אחר הל' ד' היא:

הלכה: כֵּיצַד אִם מֵתוּ הֵן צְרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא כָּל הַיְּכוֹלוֹת לְמָאֵן וְלֹא מֵיאֵנָה וּמֵתָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

Traduction

Par '' avoir la faculté de refuser sans en user '', on entend la femme qui meurt de suite; alors l'adjointe déchaussera, sans épouser.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ה''ג כיני מתניתא כו' ומת' צרתה חולצת כו'. כלומר דכן מוקמינן למתני' כמ''ד לעיל דבמתה הערוה מיירי והיינו דדייק מדלא קתני אלא מתה בתו או נתגרשה ואח''כ מת אחיו ולא נקט נמי מיאנה ואח''כ מת אחיו צרתה מותרת וע''כ דטעמא דבמיאון יכולה לעקור זיקתו אפי' לאחר מיתתו וא''כ קשה סיפא דקאמר כל היכולה למאן כו' דתמאן השתא אלא ודאי במתה איירי ודלא כאבא מרי לעיל הלכה ב' דמוקי בקיימת וטעמא משום דבשעת נפילה נראית כצרת בתו. אבל בבבלי מוקי לה כר' אבא מרי וכאשר ציינתי שם ולפ''ז הא דלא נקט במתני' מיאנה ואח''כ כו' ע''כ צריכין לטעמא כמ''ש התוס' שם ד''ה מתה בתו משום דמתני' אתא לאשמועינן אפי' כנס אחיו את הנכרית ולבסוף גירש בת אחיו דהיו צרות קודם גירושין הואיל ובשעת נפילה לא היתה צרה ובמיאנה או שנמצאת איילונית אין שום חידוש דבטלי להו קידושי קמאי וכך לי כנס ולבסוף מיאנה כמו מיאנה ולבסוף כנס:

7a אַתְייָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר יִבְדְקוֹ דַדֶּיהָ. מַה. כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. עַד שֶׁיַּרְבֶּה שָׁחוֹר. וְהוּא דְאָמַר כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין בֶּין יְמוֹת הַנַּעֲרוּת לִימוֹת הַבַּגְרוּת אֶלָּא וֹ חֳדָשִׁים בִּלְבַד. וְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין עוֹשִׂין מַעֲשֶׂה. הָדָא דְתֵימַר בְּתוֹךְ הַזְּמָן. אֲבָל לְאַחַר הַזְּמַן עוֹשִׂין מַעֲשֶׂה. בְּרַם הָכָא סָפֵיק רָבָה שָׁחוֹר סָפֵיק לֹא רָבָה שָׁחוֹר כּוֹפוֹ אֲנִי לִיתֵּן גֵט. רָבָה הַשָּׁחוֹר אֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּגֵּט.

Traduction

Un fait de ce genre a été soumis à R. Yossé, qui prescrivit d'examiner les seins (pour voir si elle était adolescente). Comment se fait-il qu'il partage l'avis de R. Juda, que lorsque la partie ombrée l'emporte elle suffise pour constituer la puberté? R. Josué b. Levi n'a-t-il pas dit au contraire qu'entre l'enfance et l'adolescence il y a seulement un intervalle de six mois; sur quoi R. Abahou ajoute au nom de R. Yohanan que l'on ne procède pas à l'examen visuel (50)En l'absence des signes, la fille est considérée comme enfant. (pour savoir s'il y a une plus forte part d'ombre que de blanc)? C'est vrai, fut-il répondu, pendant l'année de transition (la douzième), mais après cette époque on procède à un examen approfondi; tandis qu'ici (au sujet du fait soumis à R. Yossé), s'il y a doute sur l'extension de la partie ombrée, on oblige le second fiancé de donner le divorce à cette jeune fille (peut-être y a-t-il eu union); si la partie ombrée a grandi avec certitude (signe d'adolescence certaine), il n'est plus besoin de divorce (l'union a été effective).

Pnei Moshe non traduit

אתא עובדא לפני רבי יוסי. בקטנה שלא מיאנה והגדיל' ועמדה ונישאת הויא כדמוכח מדלקמן:

אמר יבדקו דדיה. אם נראו בה סימני בגרות כדתנן פ' בא סימן משיטו הדדים וכדמסיק:

מה כרבי יודה כו'. כלומר דמתמה מה דעתיך כר''י דאמר עד שירבה שחור דאז מיחשבא גדולה והכא ספק ריבה שחור ספק לא ריבה הויא כדלקמ' ולכן צוה לבדוק בדדי' כדמפרש ואזיל:

הוא דאמר ריב''ל כו'. כלומר דמעתה מסימני בגרות נוכל להבין מאימתי חלפו ימי הנערות ואע''ג דלר''י אין כאן סימנים מ''מ לגדולה מחשבין לה דחיישינן שמא נשרו:

ואמר ר' אבהו כו' אין עושין מעשה. מסקנת הקושיא היא דאין חוששין שמא נשרו אם בדקו ולא אשכחו סימנין לחשבה כגדולה. וכרב פפי פ' יוצא דופן דף מ''ו:

ומשני הדא דתימר בתוך הזמן. תוך שנת י''ב אבל לאחר הזמן עושי מעשה לחשבה כגדולה דחיישינן שמא נשרו. וכדמסיק שם דהיכא דקדשה בתוך הזמן ובעל לאחר זמן דאיכא ספיקא דאורייתא דחוששין והכא נמי כדמסיק:

ברם הכא. לר' יודה נמי דספק ריבה כו' היתה בההיא עובדא:

כופו אני. להשני ליחן גט משום דספק אם היתה גדולה ואינה יכולה למאן ואין נישואיה כלום ספק לא:

רבה השחור. דודאי גדולה היא:

אינו נוגע בגט. דמשנבעלה אח''כ חלו קידושי ראשונים ואינה צריכה גט משני. וזה מסתייע למאי דפרישית לעיל דלר''י לא סבירא ליה דעל דעת קידושי ראשונים הוא בועל. וכן מוכח ממסקנת הבבלי שם לדידן דב' שערות הוו סימני נערות ואם בעל לאחר שגדלה לא אמרינן על דעת קידושי ראשונים הוא בועל וכרב בבלי מכילתין דף ק''ט:

Yevamoth

Daf 7b

משנה: בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין הַצָּרוֹת לָאַחִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. חָֽלְצוּ בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין מִן הַכְּהוּנָּה וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. נִתְייַבְּמוּ בֵּית שַׁמַּאי מַכְשִׁירִין וּבֵית הִלֵּל פּוֹסְלִין. אַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ אוֹסְרִין וְאֵלּוּ מַתִּירִין אֵלּוּ פּוֹסְלִין וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִן לֹא נִמְנְעוּ בֵית שַׁמַּאי מִלִּישָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל וְלֹא בֵית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי. כָּל הַטְּהָרוֹת וְהַטּוּמְאוֹת שֶׁהָיוּ אֵילּוּ מְטַהֲרִין וְאֵילּוּ מְטַמְּאִין לֹא נִמְנְעוּ עוֹשִׂין טְהָרוֹת אֵילּוּ עַל גַּבֵּי אֵילּוּ.

Traduction

Selon l'école de Shammaï, il est permis à un homme d'épouser l'adjointe de la femme de son frère qui lui serait interdite comme degré prohibé d'alliance; l'école de Hillel le défend. Si elles ont procédé toutes deux au déchaussement, elles deviennent impropres, selon Shammaï, à épouser un cohen; Hillel le leur permet (59)En ce cas, le déchaussement étant inutile est considéré comme nul.. Si après avoir épousé un beau-frère en vertu du lévirat, elles redeviennent veuves, Shammaï leur permet encore d'épouser un cohen; Hillel l'interdit (60)Par suite de l'union illicite, elles deviennent impropres au cohen.. Bien que l'une de ces écoles interdise ce que l'autre permet (61)Cf. (Eduyot 4, 5)., ou déclare impropre ce que l'autre valide, les disciples de l'une ne se privaient pas d'épouser les filles de leurs adversaires (62)Ils s'avertissaient mutuellement, dit plus loin le Talmud, s'il survenait un cas en contestation.. De même, en fait d'impureté et de puretés, malgré la divergence d'avis, ils se faisaient des prêts mutuels (pour le même motif).

Pnei Moshe non traduit

מתני'. מתירין הצרו'. דלית להו הך דרשא דלצרור דס''ל כר''ש דדריש לה בבבלי לדרש' אחריתא בשעה שנעשות צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחים אפי' באחת מהן וטעמייהו מפרש בגמרא:

חלצו. הצרות מן האחין:

ב''ש פוסלין מן הכהונה. שחליצתן חליצה:

וב''ה מכשירין. שהרי אינה זקוקה היא וכחולצת מאינש דעלמא היא:

נתייבמו. לאחים ב''ש מכשירין אותן לכהנים אם נתאלמנו מיבמיהן:

וב''ה פוסלין. שהרי נבעלו לאסור להן והרי היא כזונה דאסירה לכהן:

לא נמנעו. מפרש בגמ':

אלו על גב אלו. שהם משאילין כליהם אלו לאלו:

הלכה: שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵילּוּ מִפְּנֵי שֶׁנְּשׂוּאוֹת לָאֲחֵרִים כול'. מַה אִינָּה חֲמוּרָה. הָכָא כָרֵת וְהָכָא כָרֵת. הָכָא מַמְזֵר וְהָכָא מַמְזֵר. מַהוּ חֲמוּרוֹת. שֶׁאֵינָן יְכוֹלוֹת לְהִינָּשֶׂא לָאַחִים שֶׁלֹּא בַעֲבֵירָה. 7b וְתַנֵּי רִבִּי חִייָא כֵן. וְכוּלָּן אִם יְכוֹלוֹת לְהִינָּשֶׂא לָאַחִין שֶׁלֹּא בַעֲבֵירָה צָרוֹתֵיהֶן פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמַן הַיִּבּוּם.

Traduction

En quoi ces cas sont-ils plus graves? N'y a-t-il pas, dans ces cas comme dans les cas précédents, la même pénalité du retranchement, comme dans l'un et l'autre cas l'enfant issu de cette union interdite est illégitime (Mamzer)? Le surcroît de gravité, fut-il répondu, consiste en ce que, même avec les frères, l'union de la veuve ne peut avoir lieu sans infraction à la défense; et malgré cette infraction les adjointes restent libres (en raison de la nullité du mariage de la veuve).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה אינה חמורה. במה הן חמורות מאותן ט''ו עריות דהא בכולן כרת והולד ממזר:

שאין יכולות כו'. כלומר דמתני' ה''ק דודאי אפי' אותן ט''ו עריות אם הן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות שאין צרה אלא מיבום אלא דהחומר באותן עריות שאין יכולות להנשא לאחים שלא בעבירה ואם נשאו בעבירה מ''מ צרותיהן מותרות שאינן צרת ערוה שהרי אין קידושין תופסין באותן עריות:

ותני ר''ח כן. בתוספתא וציינתיו לעיל הל' א' דתני וכולן כו' שלא בעבירה דאז צרותיהן פטורות ואם נשאו בעבירה לא משכחת לה כדפרי' וזה מסתייע לפי' הרמב''ם ז''ל במשנה כן. והא דקאמר וכולן אם יכולות להנשא שלא בעבירה פירש הש''ס לעיל דמכולן אין לך אלא אמו אנוסת אביו ואליבא דרבנן כדפרי' שם:

תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֵין צָרָה אֶלָּא מֵאָח בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְשׂוּאוֹת לָאֲחֵרִים צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. וּתְהֵא צָרָה מִן הַשּׁוּק. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֹא שְׁמִיעַ רִבִּי יִרְמְיָה הָדָא דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. לֹא שְׁמִיעַ לְמַתְנִיתִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְשׂוּאוֹת לַאֲחֵרִים צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. חָזַר וָמַר. אִין דִּשְׁמִיעַ. אֶלָּא כְּאִינַשׁ דִשְׁמִיעַ מִילָּה וּמַקְשֵׁי עֲלָהּ.

Traduction

En effet, R. Hiya a enseigné aussi (§ 1): Si l'une de toutes ces femmes (de ces six degrés) peut épouser un frère du défunt, sans infraction à la défense (57)S'il s'agit d'une femme, non épousée par le père, mais violentée par lui., les adjointes sont dispensées des acte du déchaussement, ou du mariage par lévirat, pour être libres. - R. Hiya observe encore: on appelle seulement Tsara l'adjointe à la femme sujette au lévirat du frère (et pour laquelle il y a ici prohibition par degré de parenté). En effet, dit R. Yossé, c'est ce qu'a dit la Mishna: '' Comme les femmes peuvent épouser d'autres (que le frère du côté maternel), les adjointes sont libres (elles ont même le droit de bénéficier du lévirat).

Pnei Moshe non traduit

אין צרה אלא מאח בלבד. כדפרישית במתני' דשלא במקום מצוה מותרת הצרה:

מתני' אמרה נמי כן מפני כו':

ותה' צרה מן השוק. ולמה לא תהי' צרת ערוה אסורה אפי' שלא במקום יבום:

לא שמיע. לר' ירמיה הדא כו'. א''נ לא שמע למתני' כו' בתמי':

חזר ואמר ר' יוסה לנפשיה אין דשמיע ליה אלא כבן אדם דשומע דבר מה ומקשי עלה לידע הטעם ולא מסיק הכא טעמא ובבבלי קאמר דמעליה ילפינן כדפרישית במתני' בריש מכילתין וע''ש:

רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. הַבָּא עַל הַצָּרָה מַהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אַח. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִילּוּ אֶיפְשַׁר לְצָרָה בְּלֹא אֵשֶׁת אַח יְאוּת. אֶיפְשַׁר לְאֵשֶׁת אַח בְּלֹא צָרָה. אֵיפְשַׁר לְצָרָה בְּלֹא אֵשֶׁת אַח.

Traduction

'' Mais, demanda R. Jérémie, pourquoi ne pas supposer qu'il s'agit d'une adjointe étrangère? (pourquoi l'adjointe de la femme au degré prohibé ne serait-elle pas interdite, même en dehors du lévirat?) -Il semble, répliqua R. Yossé, que R. Jérémie n'a pas entendu l'enseignement de R. Jérémie, ou qu'il ignore les termes de la Mishna disant: '' comme ces femmes peuvent épouser d'autres (que le frère), les adjointes ont le droit de bénéficier du lévirat '' (il ne s'agit pas d'autre cas). Puis, R. Yossa, revenant sur son dire, observa qu'il avait bien entendu exprimer ces divers enseignements; seulement, comme l'homme qui a entendu émettre une opinion et la discute (58)Cf. J., (Yoma 1, 1). (il voulait en connaître la cause). R. Jérémie demanda: si un beau-frère cohabite avec l'adjointe de la femme qui lui est interdite par degré prohibé, est-il aussi coupable de s'unir à sa belle-sœur (sous peine du retranchement)? R. Yossé répliqua: s'il était possible qu'il s'agisse d'une adjointe sans qu'il soit parlé de femme du frère, la dite question aurait sa raison d'être; or, l'hypothèse d'une belle-sœur sans adjointe est possible; mais on ne peut admettre qu'il y ait une adjointe sans la présence d'une belle-sœur.

Pnei Moshe non traduit

הבא על הצרה. של הערוה מהו כו' דקס''ד דאע''ג דפטרה רחמנא מיבום כדדרשינן מלצרור מ''מ קיל איסור' הואיל ובמקום יבום הוא ואם הוא חייב כרת עלי' כשאר אשת אח:

יאות. שפיר קא מיבעיא לך:

איפשר כו'. זהו משכחת לה אלא אפשר לצרה בלא אשת אח בתמיה דהיא גופה אשת אח היא וכשפטרה התורה מיבום באיסור אשת אח כיש לה בנים קיימא. א''נ י''ל דר' ירמי' בעי הבא על הצרה שנישאת לאחיו השני ומת וחזרה ונפלה לפניו אם באיסורה הראשון קיימא. והשיב לו ר' יוסי דאי אפשר לצרה בלא איסור אשת אח שנאסרה עליו בנפיל' הראשונה והרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה עליו לעולם כדאמרינן לעיל הלכה ג':

וְאֵשֶׁת אָח לֹא יְבִימְתּוֹ הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה לָהּ בָּנִים מֵאַחִים.

Traduction

⁠— Est-ce qu'une belle-sœur n'est pas forcément sujette au lévirat? (pourquoi donc la Mishna l'énumère-t-elle parmi les cas graves?) On peut expliquer, répondit R. Yossa, qu'il s'agit d'une belle-sœur veuve qui a eu des enfants de son mari (sans application du lévirat).

Pnei Moshe non traduit

ואשת אח לא יבמתו היא. בתמיה ואמתני' קאי דקחשיב אשת אחיו מאביו בחמורות:

תיפתר שהיו לה בנים מאחים. כלומר מאחיו מאביו ואין בה צד יבום ואם נישאת אח''כ לאחרים צרתה מותרת דהויא שלא במקום מצוה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source